עונת הפרסים של 2021 כבר מתחילה, ואפשר לראות שהיא הולכת להיות מוזרה ברמות. הטקסים המפוארים והשטיחים האדומים יוחלפו בהכרזות זוכים חסרות קהל והופעות מהונדסות שהוקלטו מראש. ובכל זאת, בשנה בה עולם התרבות חווה משבר שהוא לא חווה מזה עשורים, הוליווד עדיין מנסה לשמור על נורמליות ככל שניתן, ואכן, כמדי שנה, השבוע הוכרזו המועמדויות לפרסי הגראמי לשנת 2021, טקס הפרסים החשוב והיוקרתי ביותר בעולם המוזיקה והסאונד.
כמו הרבה טקסי פרסים הוליוודים, תהליך הבחירה של המועמדויות – ובפרט הזוכים – של פרסי הגראמי נתון לביקורת ובחינה דקדנית של קהל הצופים כבר מספר שנים. מספר סימני שאלה עלו אחרי כמה פעמים בהן המוזיקאים המשמעותיים ביותר של אותה השנה לא זכו בפרסים על הישגיהם, תרחיש שכבר יש לו מילה משלו באנגלית – "snubbed". הקהל כבר לא משוכנע באמינות של התהליך, ואפילו לא בטעם המוזיקלי של האנשים שאמונים עליו – איך חבורה של גברים זקנים לבנים אמורה להחליט מהו אלבום הראפ הטוב ביותר? אך בכל זאת, אין דבר שהוליווד יותר אוהבת מלהרים לעצמה, והגראמיז ממשיכים להתקיים כסדרם.
את מספר המועמדויות לגראמי 2021 מובילה קווין בי, ביונסה, עם תשע מועמדויות – רובן על השיר שהוציאה מוקדם יותר השנה, "Black Parade" ועל שיתוף הפעולה עם מייגן די סטליון – שמועמדת בעצמה לארבעה פרסים – בשיר "Savage". גם דואה ליפה נמצאת אי שם בפסגת הרשימה עם שש מועמדויות, שלוש מתוכן בארבעת הקטגוריות הגדולות (הקלטת השנה / שיר השנה / אלבום השנה). טיילור סוויפט, חביבת הגראמיז, מועמדת לשישה פרסים אף היא, בעיקר עבור "folklore", האלבום שכתבה במהלך הסגר, שהוא הכי אינדי-פולק-מוזיקה-איכותית שיש.
בילי אייליש, ילדת הפלא האלטרנטיבית שגרפה 90% מהפרסים בטקס של שנה שעברה, גם הפעם נהנית מתשומת לב מהאקדמיה ומועמדת לארבעה פרסים. ולבסוף, ג'סטין ביבר החמוד קטף ארבע מועמדויות. עד כאן הכל לכאורה בסדר. ביונסה מלכה ומגיע לה הכל, מייגן די סטליון היא אחת מהמוזיקאיות הכי מסקרנות של התקופה האחרונה, דואה ליפה הוציאה את אחד מאלבומי הפופ המהוקצעים ביותר של השנים האחרונות וטיילור סוויפט נתנה למשוררת שבתוכה לפרוח עם אלבומה האחרון.
אבל אם מתעכבים שניה על רשימת המועמדות, אפשר לזהות כמה שמות שבולטים בהיעדרם, ודברים מתחילים באמת להיראות מוזר: הארי סטיילס כתב את אחד האלבומים המצליחים (והנפלאים) ביותר של השנה, ושיחרר סינגל שכבש מצעדים בכל העולם, אך לא היה מועמד לאף אחת מארבע הקטגוריות הגדולות; ליידי גאגא חזרה לעשות דאנס-פופ מרים והאקדמיה בחוצפתה העניקה לה שתי מועמדויות בלבד; דה קילרז, יקירי לבי, שחררו אלבום רוק מצוין עם סינגלים מצוינים, ולא היו מועמדים ולו לפרס אחד.
אבל בולט במיוחד בהיעדרו הוא דה וויקנד. הזמר הקנדי היה אחראי לאחד הסינגלים הגדולים ביותר של השנה, זה שזכה לאהבתו של הקהל לצד שבחיהם של המבקרים: "Blinding Lights", השיר שנתן השראה לרבבות טיקטוקים. גם האלבום "After Hours" היה נראה כמו מועמד מבטיח למספר פרסים. ולמרות כל אלה, ולמרבה ההפתעה, הזמר הקנדי לא היה מועמד ולו לפרס אחד. הוא לא היסס להביע את דעתו הכנה לגבי העניין בטוויטר:
The Grammys remain corrupt. You owe me, my fans and the industry transparency…
— The Weeknd (@theweeknd) November 25, 2020
ישנה תיאורית קונספירציה סביב העניין: מוקדם יותר בנובמבר, ארגון הNFL הודיע שדה וויקנד יהיה מופע המחצית בסופרבול הקרוב – שזה ביג דיל. דה וויקנד טוען שזה בא לאקדמיה ברע שהוא יופיע בסופרבול זמן קצר אחרי ההופעה המתוכננת בטקס הגראמי. הCEO של האקדמיה הכחיש את הטענות ואמר "חלילה" בגדול, אבל בהחלט עולים פה סימני שאלה נוספים. זהו הזמן להזכיר שהטקס של שנה שעברה היה מלווה בדרמה רבה, שכן בכירה באקדמיה שפוטרה מתפקידה פתחה על הטקס ובגדול טענה שהכל מכור. נראה שהקהל מזדהה עם הסנטימנט, שכן התגובה לרשימת המועמדויות הייתה כזו של כעס ואכזבה גורפת.
לטעמי, טקס הגראמי איבד את האמינות שלו באופן כמעט סופי בשנת 2017, כשהגראמי עבור "אלבום השנה" הלך לאדל עבור "25", ולא לביונסה עבור הנכס הלאומי, פיסת התרבות ויצירת המופת "Lemonade". זו הייתה כזו שערורייה שאפילו אדל הודתה בזה במהלך הנאום ואמרה שהיא לא מסוגלת לקבל את הפרס ובוחרת להקדיש אותו לביונסה. שנה שעברה כשבילי אייליש זכתה ב"הקלטת השנה" עבור "Bad Guy", ולא אריאנה גראנדה עבור כל אחד מהלהיטים הנפלאים והחדשניים שהיו לה, פשוט גלגלתי עיניים. זה שקולדפליי מועמדים השנה לאלבום השנה זה עוד הזיה.
נראה שביקורת מהסוג הזה היא כבר חלק ממוסד הפרסים: כמעט כל פרס שאינו תוצר של בחירת הקהל נתון אליה, וגם האוסקרים כל שנה חווים מטח ביקורת. אבל בסופו של דבר, הוליווד צריכה את טקסי הפרסים הללו, והם ימשיכו להתקיים, בדרך כזו או אחרת: אלה שלא זכו מעולם משחקים אותה כאילו שהגראמי לא מעניין אף אחד, אלה שזכו משחקים אותה כאילו הגראמי זה ההישג הכי משמעותי בעולם והם כלכך גרייטפול, ואלה שעוד לא יודעים אם הם זכו משחקים אותה כאילו זה הם עושים את מה שהם עושים רק עבור האמנות ופרסים זה לא העיקר. דה וויקנד שייך לקטגוריה רביעית: אלה שבוחרים בתיאורית קונספירציה.
הפומלה - סוחטת את תרבות הפופ 
כתיבת תגובה