אני אהיה מאוד מופתעת אם מישהו מקוראי וקוראות הפוסט הזה לא שמעו על הסרט "עוזרת הבית" (The Housemaid). המותחן הפסיכולוגי בבימויו של פול פייג ובכיכובן של אמנדה סייפריד וסידני סוויני – שגם שימשו בתור המפיקות של הסרט – נמצא בכל מקום. הסרט, שמבוסס על ספרה של פרידה מקפאדן, עוקב אחרי הדינמיקה המופרעת שבין עוזרת בית (סוויני) לבוסית ההזויה שלה (סייפריד) ובעלה ההורס (ברנדון סקלנר) ומכה גלים בכל רחבי הרשת. ובצדק.

אני נכנסתי לסרט הזה עם חששות גדולים. אני לא טובה בסרטים מותחים. חוויית הצפייה בסרטים כמו "Get Out" של ג'ורדן פיל או "Prisoners" של דניס וילנב – מבריקים ככל שיהיו – זכורה לי ככמעט בלתי נסבלת. לא ידעתי איך אצליח להתמודד עם סרט שהותיר אינספור צופות עם ציפורניים כסוסות. אבל "עוזרת הבית" בנה את המתח שלו בצורה כל כך מהנה וחכמה שכלל הצפייה הייתה עונג צרוף.

"עוזרת הבית" כבר סומן על ידי רבים כסרט מסוג הטראש. אני לא בהכרח לא מסכימה עם זה. אכן לא מדובר בסרט איכות שיככב בפסטיבלים – חלק מהדיאלוגים מעוררי קרינג' והסרט אינו חף מקלישאות. אבל הסרט הזה מוכיח שגם מוצר שמתויג כטראש יכול להיות מצוין ועשוי לעילא (אזכיר ששיריה המוקדמים של בריטני תויגו כטראש, והיום הם קאנון מוזיקלי, כראוי). שתי השחקניות הראשיות עושות פה עבודה נפלאה (בעיקר סייפריד), והעלילה של הסרט מרתקת – וכן המסר החברתי שמסתתר תחתיה.

הסרט מבקש לייצר חרדה שהולכת וגדלה בהדרגתיות אצל הצופה עד שהיא מגיעה לממש נקודת רתיחה, אבל הוא גם מתייחס לחרדה הזו בכפפות משי – ובהמשך מנחית טוויסט בעלילה אינטליגנטי ומפתיע באמת, לבסוף גם סגירת קצוות שהופכת את כל החרדה לשווה את זה. הסרט ניגש אל מלאכת הסטוריטלינג בכבוד, ובתמורה מרוויח אולם של צופים וצופות שצוחקים, עוצמים עיניים, מתכווצים לתנוחה עוברית, מריעים, ובעיקר לא מורידים ממנו את העיניים.

אני חושבת שסידני סוויני היא אחת הדמויות הכי מעניינות בהוליווד כרגע. היא נמצאת בכל מקום, לפעמים זוכה לאהדה, ולפעמים זוכה לבוז. היא הייתה בליבה של סערה כשקמפיין שעשתה עבור ענקית האופנה "אמריקן איגל" שתויג כקמפיין גזעני, דור הZ לא מעריץ גדול שלה אחרי שהתפקדה לכאורה למפלגה הרפובליקנית, וגם הזוגיות האחרונה שלה עם סקוטר בראון (כן כן, הנמסיס של טיילור) זוכה להרבה פרצופים עקומים.

וזה שהיא בחורה שנראית מדהים זה גם עניין בפני עצמו. כמו הרבה נשים יפות לאורך ההיסטוריה, היופי שלה, ובפרט העובדה שהיא מחצינה אותו ולא מתביישת בו, הוא לעתים דבר שגורם לחלק מהקהל לקחת אותה פחות ברצינות. אבל מי שעוקב ועוקבת מקרוב יכולה אולי לזהות כמה היא חכמה. משחקנית שמגלמת דמות משנה ב"אופוריה" היא הפכה לאחת השחקניות הכי רווחיות בהוליווד, שלצד בלוקבאסטרים כמו הסרט הנוכחי גם לוקחת הימורים על סרטים יותר "איכותיים" ומקבלת שבחים בהתאם. לדעתי זו רק נקודת ההתחלה שלה.

לסיכום, הסרט "עוזרת הבית" כנראה לא הולך להיות כוכב של טקס האוסקרים, אבל הוא לא צריך להיות: הוא סרט מותח, מעניין, כיפי, עם צמד שחקניות מעלף ועלילה שנשארת בראש גם שעות אחר כך. רוצו לראות.