עבר למעלה משבוע מאז שיצא "Lux" (המילה הלטינית שפירושה "אור"), האלבום החדש של הזמרת הספרדייה רוסליה. הספקתי לשמוע אותו כמה וכמה פעמים בשבוע וקצת שחלפו, ובכל זאת, אני עדיין לא מוצאת את המילים לתאר אותו. אני לא רוצה להלאות אתכם בסופרלטיביים אינספור על אלבום "נועז", "שונה", "פורץ גבולות" וכו' – אבל אני מוכרחה להגיד שבמקרה הזה אין לי ברירה. ואני לגמרי לא לבד.

רוסליה, לכאורה, היא זמרת פופ. אני אומרת לכאורה כי שום דבר באלבום "Lux" לא יושב בדיוק במשבצת של "מוסיקת פופ" – וזה הדבר הראשון שמדהים באלבום הזה. הוא לא דומה לכלום, הוא לא שייך לאף ז'אנר והוא משאיל מכל כך הרבה קצוות של מוסיקה עכשווית וקלאסית שאין באמת דרך להגדיר אותו. עורכי ויקיפדיה בחרו לתאר אותו כאלבום מז'אנר "פופ תזמורתי" (תחשבו כדוגמה על Skyfall של אדל), אבל גם זה בעיניי לא מספיק.

וזה גם לא משנה, כי החוויה של להאזין לאלבום הזה לא מבקשת מהמאזין והמאזינה להבין בכל רגע נתון מה בדיוק הם שומעים. כי כשרוסליה יצרה את האלבום הזה – ואני אומרת יצרה כי היא כתבה, ביצעה והפיקה אותו – היא פשוט השתגעה לגמרי. היא התפזרה לגמרי עם כל היכולות והמחשבות שלה, כל הרפרנסים והרעיונות שהיו לה איפשהו בראש – את כולם היא הטיחה בנו כמאזינים ברצף של חמישה-עשר שירים שפשוט קל ונכון להיסחף לתוכם ולא לנסות לחשוב עליהם יותר מדי. רק להאזין וליהנות מהטווח המלא של (וסליחה על הסופרלטיבים) הגאוניות המוזיקלית שלה.

ואני לא סתם משתמשת במילה גאוניות, כי רוסליה לא רק שרה את האלבום, אלא עומדת מאחורי כל חלקיו. היא כתבה את מילות כל השירים – וראוי לציין שהאלבום מכיל ליריקות ב14 שפות שונות. היא הלחינה את כל הלחנים והייתה המפיקה האחראית על האלבום, הישג לא ייאומן לאלבום עם סאונד כל כך חד וחדשני. האלבום הוקלט על ידי התזמורת הסימפונית של לונדון, כשרוסליה עובדת בצמוד עם המנצח שלה. אבל גם יחד עם זאת, זה עדיין אלבום עכשווי, ולראייה: היא עבדה עם פארל (מפיק העל) ועם ראיין טדר (הסולן של וואן ריפבליק וכן מפיק פופ אגדי), וגם עם נואה גולדשטיין שהוא המפיק שהיא עבדה איתו על אלבומיה הקודמים.

וכל אלו הן מחשבות שהן לגמרי לא רק שלי. האלבום זוכה לשבחים מקיר לקיר, גם ממבקרי מוסיקה (כולל פיצ'פורק הבלתי נסבלים וההייטרים-בכוונה) וגם מקהל המאזינים. אנשים מעלים לטיקטוק סרטוני הלל ורוסליה כבר נחשבת לגאון הדור. כנראה כי מאזינים ומבקרים כאחד מזהים איזשהו מומנט שמתרחש פה – העולם מוכן לגל חדש של מוזיקת פופ. בא לנו לשמוע משהו אחר, מאתגר, אפילו מוזר – ואת זה רוסליה הביאה, במלוא העצמה.