חודשים רעים במיוחד עוברים על סטטיק ובן אל, צמד העל שבמשך כשבע שנים היווה חלק דומיננטי מסצנת הפופ הישראלית, וכן מהפסקת הפרסומות בפריים טיים. אם הייתם שואלים אותי לפני שנה, הייתי אומרת לכם שהצוות בנסיקה: הם בדיוק הוציאו אלבום בשם "שבעה ירחים", שזכה סה"כ לביקורות חיוביות – ובעידן שאמנים רק מוציאים סינגלים, להוציא אלבום זה הישג ראוי כשלעצמו (נועה קירל למשל מעולם לא הוציאה אלבום). הם היו שופטים במספר תכניות ריאליטי. הם היו הפרצוף של מילקי (והשיר היה קליט!). הם התראיינו חמודים ומפוייסים. סטטיק התחתן. בן אל היה אבא מאושר. הם אפילו הוציאו שירים באנגלית עם פיטבול ובלאק אייד פיז, למרות שאני לא בטוחה שזו כזו נקודה לחיוב.
הבלאגן התחיל לפני מספר חודשים, אחרי שרון נשר, ראפר סמי-אנונימי שבעבר היה השותף של סטטיק ובן אל אבל היום הם צ'ילבות, הוציא שיר נגדם. בשיר הוא מאשים את סטטיק בזה שהוא בגד באשתו, שרית פולק, בזמן שהייתה בבית האח הגדול, עם לא אחרת מאשר הזמרת אלה לי – כשזו הייתה בת 18 ויום, בערך, וסטטיק בן 30 – איכסוש. כמובן שסטטיק ואשתו הכחישו את הדברים בתוקף, וסטטיק הגדיל לעשות והגיש תביעת לשון הרע נגד רון נשר. אבל כנראה שישנם דברים בגו, ולפי הדיווחים האחרונים, סטטיק עזב את ביתו המשותף עם שרית בתחילת החודש.
עד פה – מילא. לא שערורייה שלא קרתה בעבר בעולם הבידור, ולא משהו שצמד מצליח כמוהם לא יצליח לנער מעליו. אבל לצערנו, זה לא נגמר שם. השערורייה הבאה הגיעה מהצד של בן אל תבורי. "ישראל היום" חשפו הקלטה, דוחה במיוחד יש לציין, בה שומעים את בן אל מדבר לבת הזוג שלו לשעבר, ואם ילדם המשותף, אורטל עמר, בצורה מזעזעת, אלימה, ומפחידה, ואומר דברים נוראיים וקשים על הבן שלהם, דברים בסגנון "הילד הזה מחוק בשבילי". זה נורא לשמוע את זה, זה עצוב לשמוע את זה, וזה גורם לתהות איך בנאדם מגיע למצב שהוא מדבר ככה על הילד שלו.
התגובות מהקהל לא איחרו לבוא, וכשלעצמן היו נושא מרתק. ברובן, היו תגובות של זעזוע עמוק וסלידה מהאופן שבו בן אל התבטא, לצד רבות שאומרות שמההקלטה הזו עולה גבר אלים ומפחיד ואורטל עמר ניצלה ממשהו שיכל היה להיגמר גרוע הרבה יותר. מנגד, היו כאלה שהביעו הזדהות עם בן אל, בטענה שאי אפשר לשפוט אדם בשעת כעסו ושסיטואציה של פרידה מכוערת מבת זוג יכולה להוציא מבן אדם דברים איומים, ואף האשימו את האקסית שלו בניכור הורי. אורטל עמר בעצמה הגיבה ואמרה שההקלטה הזו היא רק "על קצה המזלג", תיארה את המערכת יחסים עם בן אל כ"4 שנים של התעללות רגשית וכלכלית", ואפילו אמרה תודה על כך שהיא ובנה "ניצלו מהסטטיקה" – בעצם מרמזת על כך שאם דברים לא היו נעצרים, היה לה חשש אמיתי לשלומם.
ובסוף מדובר בסיפור נוראי מכל הכיוונים. אני כמובן מאמינה לאורטל עמר, ומההקלטה אכן עולה דיוקן של איש שמסוגל להגיע לאלימות כשהוא מתעצבן – פשוט במקרה הזה היא הייתה מילולית. מנגד, אני יכולה להבין אולי שבאיזשהו מקום הפרידה הזו העבירה את בן אל על דעתו, והוציאה ממנו את הבנאדם הכי רע שהוא יכול להיות. זה לא כל כך משנה ולא כל כך רלוונטי, בעיניי. הוא ההורה של הבן שלו גם כשהוא עצבני, והעובדה שהוא היה אלים "כי שיגעו אותו" לא הופכת את האלימות שלו למפחידה פחות או ראויה לגינוי פחות. האם יש לי מידת חמלה קטנה לזה שהוא הגיע למצב הזה? כמובן. אבל בסוף, את הסימפתיה שלי אני בוחרת לשמור לאישה בסיפור שכזה – ולו בשל הסטטיסטיקה של אלימות כלפי נשים, בארץ ובעולם.
בשבוע מאז פרוץ הפרשייה, דברים קרו כמו דומינו: חברה אחר חברה הודיעה על סיום התקשרות עם סטטיק ובן אל בתור פרזנטורים לאור הדברים, הופעות בוטלו, והרשת געשה. במהלך הופעה של הצמד באילת, נפל עמוד תאורה ופגע בשתי בנות שהיו בקהל – אירוע מפחיד וביזארי שאינו קשור לדרמת ההקלטות, אבל לא יכל היה להגיע בזמן גרוע יותר. והשבוע, בפוסט קצר במיוחד, הודיעו השניים על הבלתי יאמן: הצמד מתפרק. היה משהו מאוד נכנע באופן שבו זה נעשה, כאילו הם קיבלו את זה שהבלאגן של הזמן האחרון גדול עליהם, כאילו פשוט נשבר להם. ובכנות? גם זה עצוב.
סטטיק ובן אל היו חלק ענק מהפופ הישראלי. בשבע השנים האחרונות אי אפשר היה להתעלם מהם. חלק מהשירים שלהם היו טובים יותר וטובים פחות, אבל ישנה עובדה אחת שאי אפשר להתעלם ממנה: סטטיק ובן אל, הרבה בזכות מפיק העל שלהם ג'ורדי, היו אחראים ללא פחות מרנסאנס של הפופ הישראלי, כנראה יחד עם נועה קירל (המלכה, שתיבדל מהדרמות והשערוריות המסופרות בכתבה זו). בעידן שבו כל מה שהיה ל"מוזיקה הישראלית" להציע היו שירים מלווים בגיטרות אקוסטיות על הצבא או משהו, סטטיק ובן אל הגיעו ונתנו ריענון נחוץ מאוד לז'אנר: סוף-סוף הפקה מוזיקלית מושקעת, סוף סוף שירים בעברית שרוצים לרקוד לצלילם, סוף סוף פופ שמרגיש כמו פופ.
ההשפעה שלהם ניכרת. מהרגע שהם ונועה קירל נכנסו לסצנה, הפופ הקלאסי (אלה שאנשים משעממים קוראים לו שטחי) שולט במצעדים: אנה זק, מרגי, אגם בוחבוט. אפילו הגלגול החדש של רן דנקר לא היה יכול לקרות אלמלא סטטיק ובן אל – ובמקרה שלו ספציפית הוא גם השתמש באותו המפיק, ג'ורדי. ולצד כל זאת, נראה שקורה פה משהו שהיה צריך לראות. השניים צריכים שיקום והחלמה, כל אחד במידה אחרת וכל אחד על בעיותיו שלו, ומוטב שיעשו זאת לחוד והרחק מהעין הציבורית. זה עצוב להיפרד מצמד שעשה כל כך הרבה בשביל הז'אנר האהוב עליי במדינה שאני קוראת לה בית, אבל בסוף מאחורי מוזיקאים עומדים אנשים, ובמקרה של סטטיק ובן אל, אנשים שרחוקים שנות אור מלהיות מושלמים.
הפומלה - סוחטת את תרבות הפופ 
כתיבת תגובה