אדל – "Easy On Me"

השיר החדש של אדל, "Easy On Me", הוא הסינגל הראשון שיצא אחרי הפסקה של למעלה מחמש שנים, בהן לא שיחררה מוזיקה חדשה כלל. הרליס האחרון שלה, האלבום "25", כלל כמה סינגלים מצליחים בטירוף (ביניהם "Hello"), גרף פרסי גראמי ושבחי מבקרים, והפך לאחד האלבומים הנמכרים של העשור. לכן אין פלא שהציפיות היו גבוהות לקראת השיר החדש שלה, שיצא לפני חמישה ימים.

ואכן, "Easy On Me" הוא מאוד שיר של אדל, שזה סה"כ זה דבר מאוד חיובי להגיד על שיר. המוזיקה של אדל תמיד הייתה מאוד איכותית – הקול המטורף שלה, איכות הלחנים והטקסטים שהיא כותבת, איכות ההפקה – ולכן הסטנדרט מלכתחילה גבוה. והשיר החדש עומד בסטנדרט הזה ופשוט נשמע כמו שיר של אדל, עם ווקאלס מעולים, מלודיה מרגשת, וטקסט נוגע ללב שמתחברים אליו עוד לפני שמבינים אותו. זו בלדת פסנתר שמייד נותנת את האפקט של המוזיקה של אדל, אפקט של געגוע למשהו שלא קרה, של מלנכוליה, של גיז'דורים ורחמים עצמיים. 

"Easy On Me" הוא באמת שיר יפה, מאוד תואם את שאר הקאנון של אדל, שהרבה ממנו מורכב מבלדות קורעות לב וגדולות מחיים, אבל זה אולי גם הדבר שפחות טוב בו: במידה מסוימת, הוא קצת נשמע כמו עוד שיר של אדל. שוב, כשהסטנדרט כזה גבוה, זה לא בהכרח דבר רע. אבל אל תצפו למשב רוח מרענן כשתשמעו את השיר. במקום, פשוט תנו לאדל לרגש אתכם ואתכן, פעם נוספת.

נועה קירל – "Bad Little Thing"

נועה קירל היא בעיניי חתיכה היסטורית בתרבות הפופ בישראל, משהו שעוד נדבר עליו עשורים הלאה. פופ בישראל תמיד היה משהו קצת בעייתי ולא עד הסוף אפוי, אבל בשנים האחרונות ישנו עידן חדש של פופ *אמיתי* ומוצלח בארץ, בזכות נועה קירל, לצד סטטיק ובן אל (בגדול). עכשיו, ברור לחלוטין למה נועה רוצה לעשות את המעבר לסצנה הבינלאומית. קודם כל, קירל היא אשת עסקים מצוינת, והשוק הישראלי פשוט קמצוץ מהפוטנציאל העסקי של השוק הבינלאומי. ובלי קשר, טעמה של הצלחה בינלאומית מתוק פי כמה מהצלחה מקומית, ואפשר לטעון שישראל קטנה עליה. 

לשיר החדש של נועה קירל קוראים "Bad Little Thing", והוא השיר השני שהוציאה באנגלית אשר מיועד לקהל הבינלאומי. בגדול, זה לא שיר טוב. זה גם לא שיר רע, שהרי מדובר במקצוענית אמיתית שכבר יודעת איך התתעשייה עובדת ואיך פופ אור להישמע, אבל הוא לא שיר טוב. הוא קליט, קצבי וכיפי, וכנראה יהיה כיף להרים לצליליו, אבל הוא לא שיר טוב – יש בו משהו שנשמע כמו סתם שיר פופ גנרי, ושמעתי אותו כמה פעמים עד שבכלל זכרתי איך הוא הולך.

פה בעצם הבעיה עם הקריירה הבינלאומית של נועה קירל: מה שהיא מצליחה לעשות בצורה מושלמת בעברית – שזה לייצר פופ אמיתי, אבל ישראלי, ולא חיקוי מקומי לפופ אמריקאי – היא לא מביאה לשיריה הבינלאומיים. כמו שהפשוטע כתבה בפייסבוק בפוסט הומוריסטי אבל מדויק להפליא – היא "צריכה להיכנס לטיים סקוור עם גמלים". אני מקווה מאוד שנועה תצליח בחו"ל, ומאמינה שיש לה את מה שכוכבת פופ אמיתית צריכה, אבל היא צריכה להתמקד במה שיייחד אותה מהשאר – ולא בלייצר שירים שמנסים להישמע בינלאומיים.

נטע ברזילי – "CEO"

אחרונה חביבה, ואפילו מאוד חביבה, היא נטע ברזילי. הסינגל האחרון של נטע, "CEO", גם הוא כולו באנגלית – אבל עבור נטע זה בא קצת יותר בטבעי. משום מה זמרים ישראלים מסרבים בתוקף להוציא אלבום בימינו, כנראה בגלל שכמו הרבה דברים בישראל, הדבר לא כדאי כלכלית, ולכן מדובר בסינגל בודד, ולא חלק מגוף עבודה מוזיקלי שלם. וזה חבל, כי זה שיר שהיה הופך ליותר מעניין אם היה לו קונטקסט. 

בכל מקרה, בשיר הזה נטע מדברת על כך שהיא מנכ"לית, או לכל הפחות שיש לה אישיות של מנכ"לית, ועל כן היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה ולקבל מה שהיא רוצה. בפועל, מנכ"לים כפופים לרגולטורים, דירקטוריון, ציבור, וכו'. אבל זה לא חשוב, כי נטע באה להרים ולהעצים, ואת כל אלו היא עושה די בהצלחה. נטע היא דוגמה נהדרת לכוכבת פופ עם סאונד ייחודי, ביזארי ככל שיהיה, והשיר הזה אינו יוצא מן הכלל: וזה עובד מעולה.