טקס האוסקר 2021 התקיים הלילה בהוליווד, הטקס ה93 במספר. היו לו את כל הסיבות להפוך לטקס מסעיר ומרגש: הוא התקיים פיזית, בהיכל דולבי בלוס אנג'לס, בנוכחות של קהל מצומצם ונוצץ. הוא כלל כמה זכיות היסטוריות ומשמעותיות. הוא הגיע אחרי אחת השנים המטלטלות והקשות ביותר עבור תעשיית הקולנוע, שנה שהייתה רוויה באתגרים ואימוציות, הטילה בסימן שאלה אינספור פרויקטים וערערה אינספור עסקים שקשורים ומשרתים את עולם הקולנוע. אך למרות כל הסיבות הללו, טקס האוסקר 2021 היה יבש ומשעמם למדי.
הזוכה הגדול של טקס האוסקר 2021 הוא הסרט Nomadland ("ארץ הנוודים"). הבמאית של הסרט, קלואי ז'או, עשתה היסטוריה כשהפכה לאישה הלא-לבנה הראשונה בהיסטוריית האוסקר שזכתה בפרס הבימוי – והאישה השניה בהיסטוריה סה"כ, אחרי קתרין ביגלו. פרננס מקדורמנד זכתה בפרס השחקנית הראשית, זכייה שלישית שלה בקטגוריה זו – הישג מטורף לכל הדעות. וכמובן, הסרט זכה בפרס הנחשק ביותר של הערב, פרס הסרט הטוב ביותר. כרגע, נראה שהסרט זמין לצפייה בשירות הסטרימינג הולו, ונותר רק לקוות שיגיע לבתי הקולנוע בארץ בקרוב.
עוד זוכה בולטת היא יון יה-ג'ונג, שחקנית קוראינית שבגיל 73 זכתה בפרס שחקנית המשנה על תפקידה בסרט "מינארי". נאום הזכייה שלה היה אחד הרגעים המהנים והמצחיקים ביותר של הטקס, במהלכו התלהבה מבראד פיט, שהגיש לה את הפרס, פירנגה לקולגה גלן קלוז שהייתה מועמדת לצידה, והראתה לילדיה שהעבודה הקשה שלה משתלמת. בפרס השחקן הראשי זכה אנת'וני הופקינגס האגדי עבור תפקידו בסרט "האב" (טרם יצא לאקרנים), ובפרס שחקן המשנה זכה דניאל קאלויה על תפקידו בסרט "יהודה איש קריות והמשיח השחור". את פרס התסריט המקורי קטפה אמרלד פנל על התסריט של הסרט "צעירה ומבטיחה", תסריטאית אנגליה שבעיקר מוכרת בעקבות התפקיד שלה בסדרה "הכתר", שם שיחקה את קמילה פרקר-בולס. אישה מלאת כשרונות.
כל הזכיות המרגשות הללו לא היו מספיקות כי להפוך את הטקס לקצת יותר מנחמד. כל שנה, טקס האוסקר מהווה את שריקת הסיום של עונת הפרסים ברגע של קלימקס הוליוודי. אבל השנה, מארגני טקס האוסקר 2021 נכשלו במקומות שבהם טקסי פרסים אחרים הצליחו – לייצר אווירה שחוגגת את עולם התרבות והמשמעות שלו עבור כולנו אחרי ההשלכות ההרסניות של נגיף הקורונה. וזה חבל, כי מבין כל אגפי התרבות השונים, דווקא עולם הקולנוע נפגע הכי קשה, עם בתי קולנוע שסגורים כבר למעלה מ13 חודשים. זו הייתה שנה שעבור רבים ורבות – ואני ביניהם – הייתה המחשה כואבת לחשיבות הקולנוע בחיינו וכמה עצוב זה כשהוא נלקח מאיתנו. ובמקום שהטקס יספר את הסיפור המרגש על איך הקולנוע יצליח לשרוד גם את זה, הטקס היה תשדיר יבשושי של חלוקת פרסים עם קטעי מעבר חצי-משעשעים ביניהם.
אולי אחת הבעיות היא שלא ראיתי את רוב הסרטים. בכל שנה, אני מתחילה את הצפייה בטקס האוסקר חמושה בידע מקדים, אחרי שצפיתי ברוב הסרטים המועמדים, גיבשתי דעה וצברתי פייבוריטים. אבל השנה, מסיבות שמובנות לכל, לא הייתה לי את הפריבילגיה. סגירת בתי הקולנוע הובילה לדחייה אינסופית בתאריך השחרור ובתהליכי ההפצה של מרבית הסרטים המועמדים. השאר זמינים לצפייה רק בפלטפורמות הסטרימינג השונות – אם בכלל זמינות בישראל – וגם ככה הצפייה בסרט קולנוע על מסך טלוויזיה היא חוויה קלוקלת מלכתחילה. לא יכלתי להתרגש כמו שהתרגשתי בשנים קודמות, כי לא ידעתי את מה ואת מי אני בכלל אוהבת.
אפילו השמלות היו מעט משעממות. הרבה צבעים חלקים, מעט מאוד שמלות או אאוטפיטים מעניינים. בקרב המצטיינות של הערב, ניתן למנות את קארי מאליגן, שגם הייתה מועמדת בפרס השחקנית הראשית ונראתה מדהים בשמלה של ולנטינו; את מריה בקלובה, הכוכבת הנולדת מ"בוראט 2", שהייתה מועמדת בפרס שחקנית המשנה; ואת אנג'לה באסט, אישה שנראית כמו חלום בגיל 62 והקלאס נוטף ממנה.
לסיכום, טקס האוסקר 2021, בניגוד מוחלט לכל מה שקרה בשנה שקדמה לו, היה משעמם ויבש למדי, למרות הזכיות המסקרנות ורשימת הסרטים שעכשיו אני מצפה לראות. השנה הקרובה תביא איתה, בתקווה גדולה, פתיחה מחודשת של כל תעשיית הקולנוע: בארץ כבר מספר בתי קולנוע פתוחים במתכונת מצומצמת כבר עכשיו. ובתקווה גדולה, הטקס של שנה הבאה יצדיק שעון מעורר לשעה שלוש לפנות בוקר.
הפומלה - סוחטת את תרבות הפופ 
כתיבת תגובה