טקס גלובוס הזהב 2021 התקיים אמש, וכצפוי לימים של מגפה עולמית, היה אירוע משונה. גלובוס הזהב, הידוע גם בלעז בתור הגולדן גלובס, הוא טקס פרסים עבור הישגים בתחום הקולנוע והטלוויזיה, שנחשב שני בחשיבותו אחרי האוסקר (בתחום הקולנוע) והאמי (בתחום הטלוויזיה). בימים כתיקונים, הטקס מתקיים באיזור סוף דצמבר-תחילת ינואר, ויום למחרת הטקס מתפרסים המועמדים לאוסקר – אבל הימים אינם כתיקונים, והטקס נדחה לסוף פברואר. אבל למרות המרחק והנאומים בווידאו, הוליווד היא הוליווד, וגלובוס הזהב עדיין הרגיש כמו טקס נוצץ.
הזוכים הגדולים של גלובוס הזהב 2021 הם ללא ספק "הכתר", הדרמה המצליחה של נטפליקס על תחככים ומזימות בצמרת המלוכה הבריטית, "גמביט המלכה", גם היא של נטפליקס, מיני-סדרה על מעלליה של חנונית שחמט שנפלה לאלכוהול ונלחמת ברוסים, וכן סשה ברון כהן, הלא הוא בוראט, שזכה בשני פרסים – אחד על משחק בקומדיה והאחר על סרט הקומדיה הטוב ביותר (וכן היה מועמד לפרס על משחק בקטגורית הדרמה על תפקידו ב"משפט השבעה משיקאגו").
כמו כן, הסרט "Nomadland" של הבימאית קלואי ז'אנג זכה בדרמה הטובה ביותר וכן בפרס הבימוי – היא האישה השניה בהיסטוריה שזוכה בפרס אחרי ברברה סטרייסנד בשנת 1983. את פרס מפעל החיים,ע"ש ססיל ב. דה-מיל, קיבלה ג'יין פונדה המופלאה, שכמובן בחרה בנאום הקבלה שלה כדי להתייחס לנושאים הרבים שהיא פועלת למענם, כמו משבר האקלים ושוויון בארצות הברית.
את הטקס הנחו איימי פולר וטינה פיי – ובהתאם לוייב הביזארי, כל אחת הייתה בלוקיישן אחר – האחת במלון בבוורלי הילס, והאחרת מניו יורק סיטי. פלאי הטכנולוגיה הצליחו להציג אותן אחת על יד השניה ולשווע לרגע תחושה של נורמליות. כצפוי, נאום הפתיחה שלהן היה נפלא: פחות שנוי במחלקות מהנאום הידוע לשמצה של ריקי ג'רבייס בשנה קודם לכן, אבל מצחיק לא פחות. כמעט כל הכוכבים והכוכבות אשר היו מועמדות לא הגיעו פיזית לאירוע, אלא התחברו מהבית – ממש כמו ועידת הורים בימי קורונה. האורחים שהוזמנו לטקס הנוצץ היו דווקא צוותים רפואיים, מחווה מקסימה ונכונה בתקופה זו.
קצת פחות נוצץ, אבל עדיין הוליווד
המצב הנוכחי כמובן לא מאפשר לקיים טקס בנוכחות מלאה של כל כוכבי וכוכבות הוליווד, והמשמעות של הדבר היא מעבר לנאומי זכייה מביכים בזום: השנה לא היה שטיח אדום. במקום לצעוד לתוך האירוע כשעשרות צלמים קוראים בשמם, הכוכבות והכוכבים נאלצו להסתפק בספה הנוחה בבתים או חדרי המלון המפוארים שלהם, ולהעלות תמונה לאינסטה כדי להשוויץ באאוטפיט שבחרו לאותו ערב. נכון, זה לא היה אותו דבר, אבל עדיין אפשר ליהנות מרגעי פאשן, גם אם הם קצת מרחוק.
אניה טיילור ג'וי, גמביט המלכה, נראתה כמו פלא עולם בשמלה משגעת של דיור. לזלי אודום ג'וניור, שידוע על תפקידו ב"המילטון", נראה כמו הבחור הכי מגניב בעיר בחליפה של ולנטינו. שרה פולסון ההורסת הגיעה לבושה בשמלה של פראדה וגבס על הזרוע. חדי וחדות העין ישימו לב שהיא הרחיקה לכת ואף הוסיפה את הלוגו של פראדה על הגבס שלה – מחויבות אמיתית. גם אמנדה סייפריד הייתה מהממת באוסקר דה לה רנטה, ורג'ינה קינג בשמלה של לואי ויטון.
כמו תמיד, הטקס חטף ביקורת על היעדר ייצוג לשחורים
זה לא טקס פרסים הוליוודי בלי שתעלה לפחות ביקורת אחת על כך שאין מספיק ייצוג לאנשים שחורים, לנשים, לאסייאתים ומה לא. כל פעם מחדש הביקורות מוצדקות, וכל פעם מחדש הן צריכות לעלות כי קלירלי אף אחד בצמרת ההוליוודית לא עושה צעדים משמעותיים כדי לתקן את המצב. הפעם עלתה ביקורת שאף אחד מחברי איגוד העיתונאים הזרים בהוליווד, שהוא הארגון שאחראי על הבחירה במועמדים ובזוכות, אינו שחור. זה באמת צורם, בהינתן העובדה שחברים בארגון כמעט 90 עיתונאים, רובם גברים לבנים בני מאתיים. יש לסייג את הדבר ולהגיד שהרבה שחקניות, שחקנים ויוצרים שחורים היו מועמדים ואף זכו בפרסים.
בשונה לאוסקר, הגולדן גלובס תמיד היו יותר מודעים לעצמם ופתוחים להשמיע את הביקורת שנאמרת כלפיהם, והערב לא היה שונה: בנאום הפתיחה, איימי פולר וטינה פיי קראו לפעולה מיידית בעניין, אחרי שצחקו ש"כולנו יודעים שטקסי פרסים זה דבר מטופש", וש"הרבה זבל נוצץ וראוותני היה מועמד". גם ג'יין פונדה התייחסה לעניין וקראה להוליווד להשמיע קולות מושתקים. אבל אלה לא דברים שכבר שמענו בכל טקס פרסים מאז 2015? זה כבר מתחיל להיות משעמם – לא בגלל חוסר החשיבות של הנושא, אלא בגלל החזרתיות הבנאלית הזו של אותו מעגל: היעדר ייצוג, ביקורת והבטחה לשינוי, והיעדר ייצוג גם בשנה שאח"כ. אולי הגיע הזמן לשינוי שבאמת תהיה לו השפעה?
בסופו של דבר, טקס גלובוס הזהב הצליח להרגיש כמו הוליווד למרות המגבלות של ימי הקורונה. זה לטוב ולרע: היו נאומים מביכים, ביקורת נוקבת על היעדר ייצוג שוויוני וכן רגעים משעממים (סה"כ טקסי פרסים זה לא הדבר הכי מעניין בעולם). אבל גם היו הדברים הטובים, מעבר לשמלות המפוארות ולנאומי הזכייה המרגשים: זו הייתה שנה מחרידה לקולנוע ושנה מדהימה לטלוויזיה, אבל הייתה הרגשה שהגולדן גלובס ניסו לחגוג את חשיבותה של אומנות בתקופה זו, ולהזכיר לי כמה אני מתגעגעת לבתי קולנוע.
והנה רשימת הזוכים המלאה:
קטגוריות הקולנוע
הסרט הטוב ביותר – דרמה: "Nomadland" (ארץ נוודרים) של הבימאית קלואי ז'או.
הסרט הטוב ביותר – מחזמר או קומדיה: "Borat Subsequent Moviefilm" (גם הסרט הראשון זכה באותו פרס בדיוק).
השחקן הטוב ביותר בדרמה: צ'אדוויק בוזמן המנוח, על תפקידו בסרט "Ma Rainey's Black Bottom".
השחקנית הטובה ביותר בדרמה: אנדרה דיי, על תפקידה בסרט "The United States vs. Billie Holiday" (בחירה שנחשב מפתיעה).
השחקן הטוב ביותר בקומדיה או מחזמר: סשה ברון כהן על תפקידו בבוראט 2 (מקסים בעיניי)
השחקנית הטובה ביותר בקומדיה: רוזמונד פייק על תפקידה בסרט "I Care A Lot" (שזמין בנטפליקס כבר תקופה והגיע הזמן שאראה. היא נהדרת)
שחקן המשנה הטוב ביותר: דניאל קאלויה על תפקידו בסרט "Judas and the Black Messiah"
השחקנית הטובה ביותר: ג'ודי פוסטר על תפקידה בסרט "The Mauritanian"
הבימאית הטובה ביותר: קלואי ז'או על הסרט "Nomadland" – האישה השניה בהיסטוריה שזוכה בפרס זה (אחרי ברברה סטרייסנד ב1983), והראשונה ממוצא אסייאתי.
התסריט הטוב ביותר: אארון סורקין על "משפט השבעה משיקאגו" (ראוי).
קטגוריות הטלוויזיה
הדרמה הטובה ביותר: "הכתר" של נטפליקס
הקומדיה הטובה ביותר: "שיט'ס קריק" (צפוי!)
השחקן הטוב ביותר בדרמה: ג'וש אוקונור על תפקידו ב"הכתר" בתור הנסיך צ'אלרס (ראוי במיוחד)
השחקנית הטובה ביותר בדרמה: אמה קורין על תפקידה ב"הכתר" בתור הנסיכה דיאנה
השחקן הטוב ביותר בקומדיה: ג'ייסון סודייקיס על תפקידו ב"טד לאסו"
השחקנית הטובה ביותר בקומדיה: קת'רין או'הרה על תפקידה ב"שיט'ס קריק" (צפוי 2!)
השחקן הטוב ביותר במיני סדרה או סרט טלוויזיה: מארק ראפלו על תפקידו בסדרה "I Know This Much Is True"
השחקנית הטובה ביותר: אניה טיילור ג'וי על תפקידה ב"גמביט המלכה" (כל עם ישראל מבואס ששירה האס לא זכתה בפרס, אבל אי אפשר להכחיש את הכישרון המהדהד של טיילור-ג'וי).
שחקן המשנה הטוב ביותר: ג'ון בויגה על תפקידו ב"Small Axe"
שחקנית המשנה הטובה ביותר: ג'יליאן אנדרסון על תפקידה ב"הכתר" בתור מרג'רט ת'אצ'ר. (לא יכולה להסתיר את שמחתי, שכן אני מאוהבת בג'יליאן)
מיני-סדרה או הסרט הטובים ביותר: גמביט המלכה
הפומלה - סוחטת את תרבות הפופ 
כתיבת תגובה